החלטה בתיק ת"א 48046-08-11

הנתבעת עותרת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי בתחום האורתופדיה ובתחום א.א.ג - אך באשר לסעיף ליקוי אשר נקבע לעניין סחרחורות ( לעניין ירידה בשמיעה וטנטון לא נקבעה נכות צמיתה ) .

ב"כ המשיבה בתגובתו, נתן הסכמתו למינוי מומחה בתחום א.א.ג ולפיכך עיקר הדיון נסוב בשאלת מינוי מומחה בתחום האורטופדיה.  

הבקשה הוגשה בהתאם לקבוע בסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

העובדות

התובעת הגישה תביעה לפי חוק הפלת"ד בשל נזקי גוף שנגרמו לה בתאונה ביום 1/12/09, לאחר שרכבה הדרדר והיא התנגשה בשדרת עצים. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה.

התובעת, על פי זכותה, פנתה למל"ל לשם קביעת דרגת נכותה.

ועדה רפואית ראשונה שהתכנסה ביום 13/6/10 קבעה כי לתובעת נכות זמנית בשיעור של 20% מיום 1/1/10 ועד ליום 30/11/10 וכן ביקשה כי יוגשו לעיונה חוות דעת בתחומי א.א. ג ופסיכיאטר.

בוועדה שהתקיימה ביום 4/7/10 , לאחר קבלת חוות דעת המומחים נקבע כדלקמן:

נכות זמנית בתחום אורתפדיה ובתחום נוירולוגיה, בשיעור 20% מיום 1/1/10 ועד ליום 30/11/10.

הוועדה קיבלה את חוו"ד הפסיכיאטרית וקבעה נכות זמנית בשיעור 10% מיום 1/1/10 ועד 31/1/11.

הוועדה קיבלה את חוו"ד מומחה א.א.ג. וקבעה נכות זמנית בשיעור 10% בגין טנטון ו- 10% בגין סחרחורות מיום 1/1/10 ועד 30/11/10.

התובעת הגישה ערר על קביעות הועדה, וביום 16/9/10 עמדה בפני ועדת עררים במסגרתה  טענה כי יש לקבוע לה נכות צמיתה של 20% בתחום האורתופדיה, בהתבסס על חוות דעת  ד"ר אברהם ששון, מומחה מטעמה. הוועדה דחתה את טענת התובעת ונמנעה מקביעת נכות צמיתה והותירה את הנכות הזמנית בסעיפי הליקוי אשר צוינו לעיל, על כנם. 

בהמשך הופנתה התובעת לקבלת חוות דעת רפואית נוספת בתחום א.א.ג. ובתחום הפסיכיאטריה וביום 17/2/11 עמדה  בפני ועדה מסכמת מדרג ראשון, שם נקבעו לה הנכויות כדלקמן:

נכות בשיעור 10% בגין הגבלה בתנועות עמ"ש צווארי לפי סעיף 37(5) א'.

נכות בשיעור 10% בגין הגבלה בתנועות עמ"ש מותני לפי סעיף 37(7)א'.

נכות בשיעור 10% בתחום הנפשי לפי סעיף 34.

נכות בשיעור 10% בתחום א.א.ג. לפי סעיף 72 (4)(ב) II.

בהמשך, על פי החלטת ועדת רשות, הופעלה תקנה 15 לתקנות , על פי החלטת וועדה רפואית מיום 12.05.11 .

התובעת הגישה ערר על החלטת הוועדה בתחום א.א.ג. ובוועדה שהתקיימה ביום 7/7/11 נדחה ערר התובעת שכן שמיעתה נמצאה תקינה לחלוטין ולעניין תלונותיה לגבי טנטון נמצא כי אינן אופייניות לטנטון וכי לא נגרם כל נזק לאוזניים הפנימיות ( סעיף 23 "סיכום ומסקנות" )  ונקבע כדלקמן: